מדריך טיקוצ'ין Tykocin Guide

טיקוצ'ין Tykocin

2006-12-18T08:55:00.000-08:00

טיקוצ'ין שוכנת בצפון פולין,

כ 24 ק"מ מערבית צפונית לביאליסטוק. העיירה שוכנת בעמק קסום על גדות נהר הנרב Narew שאורכו מגיע לכ – 440 ק'מ ומקורותיו ביערות ביילורוסייה, בקרבת הגבול עם פולין. הנהר זורם לכיוון צפ'-מע', עובר את טיקוצ'ין ולומז'ה [שם אזור השייט העיקרי] וממשיך לזרום לכיוון דר'-מע' עד שנשפך לויסטולה ליד נובי דבור בקרבת וורשה. נהרות הבוג והביברזה הם פלגיו העיקריים והוא מחובר בתעלות לנהרות הפריפט והנאיימן. על גדותיו שוכנות כמה ערים שקהילותיהן היהודיות, היו ידועות בעבר כמו: Tikocin, Łomza, Nowogŕod, Ostrołęka, Pułtusk, Nowy Dwőr, Mazowiecki, Serock
המסייר ברחובותיה של העיירה טיקוצ'ין, חש בגעגוע עז לעברה המפואר היהודי והפולני וחש ברחובותיה, את חלומותיו הבלתי ממומשים של מלך מת כמו את תשוקתו של רב חכם ללמד את תורתו לכל החפץ בכך. ניתן לדמיין את ככר העיר השוקקת חיים, כמו גם את העבודה המאומצת בנמל שעל נהר הNarew. טיקוצ'ין ידועה בגלל אירועים מלאי תהילה ורגש בהיסטוריה הפולנית והיהודית שלה, הניבטות עד היום בכל פינה מרחובותיה."עיר סיפורי הפיות" כך כינתה את העיר, Agnieszka Osiecka בגלל יופייה הקסום. העיר שידעה תהילה וניצחונות כמו עצב ויגונות רבים. ההנחה שלכל סיפור יפה יש סוף טוב היא האמונה השבירה של הקיום האנושי. אנו יוצאים למסע בעיר כמו בתיאטרון יווני שבו הסיפורים ממשיכים להתרחש ומזמינים אותך המסייר: בוא והצטרף אלינו למסע ..

איך מגיעים
מוורשה ניסע צפונה לכוון ביאליסטוק בכביש ארצי E67 עד למפגש עם כביש 671, שם נפנה צפונה וניסע כ 7.5 ק"מ עד לטיקוצ'ין. כדאי להחנות את הרכב בחנייה שליד בית הכנסת. נתחיל את הסיור בבית הכנסת ומשם נעבור למוזיאון הקטן השוכן בבית המדרש שהיה גם בית הכנסת הקטן, נצעד לאורך הרחוב הראשי לכוון הכיכר בה אספו הנאצים את היהודים בטרם החלו במצעדם ליער לופוחובה...
מביאליסטוק לטיקוצ'ין אפשר להגיע באוטובוס PKS ב 3 קווים שונים. האוטובוס הראשון יוצא בשעה 05:20 והוא עובר דרך Jeżewo Stare עד למרכז העיירה, האוטובוס האחרון עוזב את טיקוצ'ין בשעה 22.15 . תדירות ממוצעת בשלושת הקווים הלוך ושוב כ 40 דקות בממוצע. לכשנגיע לטיקוצ'ין נצעד מערבה לאורך הרחוב הראשי כמה עשרות מטרים עד לבית הכנסת ולמוזיאון.

קישורים
אתר העיירה טיקוצ'ין בפולנית עם תרגום חלקי לאנגלית

מפת העיירה
מדריך טיקוצ'ין [אנגלית] שנוצר ע"י מטיילים

בית הכנסת בטיקוצ'ין

2006-12-18T08:30:00.000-08:00

JGuide TY KA SY 2S

כשניכנס לטיקוצ'ין מכיוון Jeżewo, המראה הראשון שיתגלה לעינינו, הוא מבנה בית הכנסת המאציל מיופיו על כל הרובע היהודי Kaczorowo בטיקוצ'ין של אז. בית הכנסת נבנה בשנת 1642, במקומו של בית כנסת קודם שהיה עשוי עץ ונשרף. ההמשכיות הנה ההוכחה לעברה העשיר של הקהילה היהודית במקום שבמאות ה – 17 וה – 18 , נחשבה בפולין המלכותית, לקהילה היהודית החשובה ביותר בפולין אחרי קהילת יהודי קרקוב. קהילת יהודי טיקוצ'ין הוכחדה בשואת יהודי אירופה ע'י הנאצים בקיץ 1941, ע'י ירי בבורות ביער לופוחובה הסמוך לעיירה אך שרידי הקהילה הפיזיים ורוחה, נותרו בעיירה. בית הכנסת, הוא מרכיב בסיסי בנופה של העיר. גגו הוא גג טיפוסי מתקופת הרנסאנס כשבמאה – 18, נוסף לו ממד ברוקי עם הוספת שני השיפועים לגג - זה סגנון נדיר מאוד בפולין. השילוב של הקירות העבים מהתקופה הרנסאנסית המאוחרת והגג מטיפוס קרקוב – הנו דוגמא ייחודית, בכל האדריכלות האירופית. בית הכנסת הגדול (1642) שוקם בשנת 1974-8. אולם התפילה, מוקף משלושת צדדו במפלס אחד שבו גם עזרת הנשים וגם מסדרון ששימש ל'חדר'

המסדרון, הוא הפולוש -שימש גם להתכנסות בית המשפט של הקהילה ולאסיפות הקהל. המגדל – שימש לבית הכלא של הקהילה והוא שנותן לכל המבנה, איכויות של מבצר. בתוך חלקו העליון של המגדל ישנה היום תצוגה של בית הרב. בתקופת החיים היהודים בטיקוצ'ין, בית הרב היה בסמוך לבית הכנסת ויש אומרים שבתקופות מסויימות, בית הרב שכן בתוך המגדל.
מבחינה ארכיטקטונית מודל אולם התפילה הוא מטיפוס חלוקה ל - 9 חלקים: עמודי הבימה והקשתות בתקרה, מחלקות את האולם ל - 9 חלקים נפרדים ושווים כשהבימה תופסת את השטח בחלק המרכזי. מפלס רצפת אולם התפילה, נמוך ממפלס עזרת הנשים וזה נותן ביטוי ומשמעות לפסוק: "ממעמקים קראתיך יה". הבימה, ממוקמת במרכז בין ארבעה עמודים ומעליה תקרת חופה. בנוסף להיותה המקום להנחת וקריאת ספרי התורה, הבימה משמשת גם כמקום לנשיאת דרשות. במרכזה ישנו השולחן להנחת וקריאת ספרי התורה וכיסא. ארון הקודש, ממוקם בקיר המזרחי לכיוון ירושלים. בתקופה שבה בית הכנסת היה מעץ, ארון הקודש היה עשוי מחלל בקיר שנסגר בדלת וכוסה בפרוכת. ארון הקודש קישוטי מאוד ומבנהו: בסיס וממנו יוצאים בשני צדדיו שני עמודים יוניים המהווים את המסגרת לחלל הארון. בראשו כתובת מקושטת בעברית [תפילת החלום הכתובה על הקיר מימין לכניסה לאולם התפילה]. בגיל 13 ומעלה לאחר שמלאו לבנים בר מצווה, הם התפללו עם הגברים בתוך אולם התפילה. הבנים הצעירים מגיל 13, התפללו עם אימותיהם בעזרת הנשים. בית הכנסת שימש כמקום תפילה, כמרכז יהודי ומרכז חברתי. כיום משמש בית הכנסת, כמוזיאון ליודאיקה.

בגלריה בקומה ב' השוכנת בחלל עזרת הנשים, מוצג כיום דגם של העיירה ובו יכול הצופה לראות ממעוף הציפור את הקשר הויזואלי והמתח הדק בין בית הכנסת הנראה בחזית התמונה מצד ימין והמתמזג עם בתי העיירה לבין הכנסיה בחלקה האחורי של התמונה, המתנשאת מעל הן בגודלה ובצורתה והן בצבעיה.

בכל שנה, מגיעים לביקור כעשרת אלפים מבקרים יהודים מישראל ומכל העולם ולגביהם, בית הכנסת נשאר בית כנסת ולא מוזיאון. במאה ה – 18, נבנה במגרש בחזית בית הכנסת ומצדו המזרחי, שוק עם דוכנים ובו התרכז המסחר. כיום נשארו רק בסיסיהם [במגרש לאורך הצד השמאלי של הבניין מאחורי קיר ארון הקודש].

בית הכנסת הקטן
בשנת 1797, נשרף בדליקה ונהרס חלק מן הרובע היהודי כולל בתי הדירות הישנים שברחוב פילדסוסקי ורחוב Kaczorowska. הבתים הקיימים כיום ברחובות אלה, נבנו בסוף המאה ה – 18 ובראשית המאה ה – 19.
בתקופה זו נבנה גם בית הכנסת הקטן ברחוב Kozia, שמילא ששימש גם כבית מדרש ובית ספר. המבנה הזה נהרס בשואה ושוחזר והיום הוא חלק מן המוזיאון.

מידע שימושי
כתובת: Kozia 2
טלפון: 718-16-26

בית העלמין היהודי בטיקוצ'ין

2006-12-17T20:36:00.000-08:00

JGuide TY ZA CE 1S

בית העלמין היהודי שוכן במרחק של כשבע מאות מ' מבית הכנסת ליד רחוב Zachodnia הניצב לרחוב Pilsudski. מהכניסה לעיירה, פונים שמאלה לרחוב Holendry ומשם שמאלה לרחוב Zachodnia וראשיתו עם הגעתם של היהודים לטיקוצ'ין בשנת 1522.למרות הזנחתו, מבין בתי העלמין היהודיים ששרדו בפולין, זהו בית העלמין העתיק ביותר ובו מצויות היום 50 מצבות ולחלקן, כיתוב מפואר בעברית.ברובע היהודי Kaczorowo, עדיין מורגשת במלוא עוצמתה אווירת העיירה היהודית של עולם שנעלם והאופיינית לגבולה המזרחי של פולין. לרובע היהודי הייתה עוצמה גדולה מאוד והיה מקום ידוע ומפורסם.יהודי טיקוצ'ין שחיו בעיירה למעלה מארבע מאות שנה, יצרו אווירת קהילה יהודית דתית וחילונית, רווית חיים. שמה של משפחת הרב טיקטין או טיקטינר היה ידוע בכל אירופה, כמו גם אנשים כמו רבקה טיקטינר – יהודייה משכילה וסטודנטית לתלמוד ומרק זמנהוף – אביו של לודוויג זמנהוף ממציא שפת האספרנטו.כמו כן רבנים ותלמודיסטים מטיקוצ'ין, חיברו ספרים ומחקרים פילוסופים ודתיים שנשמרו בבית הכנסת הגדול (1642), והדגישו את השכלתם הרחבה של היהודים לאורך 2000 שנה בהשוואה לעמים אחרים יודעי אלפא בית רק במאה השנים האחרונות. לפי החשיבה היהודית, אין קהילה ללא 'חדר' והדגש על השכלה מתחיל בגיל צעיר מאוד.השטטל, היו מרכז יהודי בסביבה שאיננה יהודית ומרכזים יהודיים רבים כאלה, תפקדו בגבולה המזרחי של פולין. טיקוצ'ין מהווה דוגמא לכך ובה נשמרה אווירת השטטל עד היום.יהודי השטטל היו גאים ביהדותם גם אם היו עניים וחיו בדוחק ובצפיפות. עוניים היה מצב שכיח למדי ובעיקר, עם התפתחות תהליך התיעוש והירידה בשיטת שוק החליפין בין האזור העירוני לכפרי.

הרובע היהודי בטיקוצ'ין Kaczorowo

2006-12-16T17:47:00.000-08:00

JGuide TY XX BU 0S

גבולותיו של הרובע היהודי: בצפון, הנרב Narew ורח' פילסודסקי Pilsudski. במזרח, יובל המוטלבה Motława דרומית לבית הכנסת ובהמשכו רחוב מדקנלנה Nadkanalna ההולך דרומה. בדרום, רחוב הולנדריי Holendry.
היום שונה מראהו של הרובע היהודי Kaczorowo ממראהו בעבר. אז היו בתי המגורים, בתי עץ הבנויים לאורך רחובות צרים, מפותלים ושוקקי חיים.
השוק היה המקום, שבו היהודי היה במלוא חיוניותו לבד מבתי הכנסת, בתי המדרש והתלמוד.
בחזית הבית מס. 21 או 25 ברחוב פילסודסקי, קבוע שלט נחושת ועליו כתובת המספרת שכאן נולד וגדל מארק זמנהוף אביו של לודוויג זמנהוף ממציא שפת האספרנטו.

בדרך למרכז העיר מהרובע היהודי, עוברים על פני יובל של נהר הנרב Narew ששמו מוטלבה Motława ושהיה במשך מאות השנים, הגבול בין הרובע היהודי והרובע הנוצרי. למרות זאת, אין לדבר על שני עולמות נפרדים אלא שני עולמות המשולבים זה בזה והלומדים זה מזה. רבים מן היהודים חיו ועשו עסקים בצד השני של המוטלבה Motława כמו שמשפחות נוצריות חיו ברובע היהודי.

קישורים
פנורמה של אזור בית הכנסת

טיקוצ'ין הפולנית

2006-12-15T06:56:00.000-08:00

JGuide TY KA BU 2S

השוק של טיקוצ'ין כיכר ופסל סטפן צ'רניצ'קי

מבית הכנסת הולכים מזרחה ונכנסים לכיכר שוק ענקית - כיכר סטפן צ'רניצ'קי המבקר בטיקוצ'ין, מתפעל מגודלה והיקפה של הככר הנראית בלתי פרופורציונית לעיר קטנה. הכיכר הוקמה ע'י אדם רב השפעה בסטנדרטים של אירופה: יאן קלמנס בראניצקי נינו של צ'רניצ'קי, פטרון ביאליסטוק וטיקוצ'ין, נכדה של אלכסנדרה בתו של צ'רניצ'קי אשר הביאה עמה את טיקוצ'ין כנדוניה עם נישואיה לבן משפחת בראניצקי מביאליסטוק.
יאן קלמנס היה בעל עוצמה והשפעה גדולים ביותר בפולין ומועמד למלוכה. הכיכר הוקמה לראשונה במאה במאות ה – 14 וה – 15 כשבמרכזה היה אולם גדול עשוי עץ. לאחר הדליקה בשנת 1741, הכיכר שוקמה בסגנון בארוק ע'י בראניצקי הוגה רעיון שיקום העיר.
יאן קלמנס שהתחנך בתרבות הצרפתית והושפע מכיכר לואי ה – 15 ב Rennes שנבנתה בדומה לכיכר בטיקוצ'ין ובנייתה הסתיימה בשנת 1741 ושם צורתה טרפז כשבסיסה הארוך, נוצל לבניין העירייה ששני אגפיו חובקים את הכיכר מבפנים. כך גם שני אגפיה המקושתים של הכנסייה החובקים את השוק. מידות השוק הם 185 מ' / 45-65 מ'. בראניצקי תכנן לשלב בארכיטקטורה של העיר אלמנטים אומנותיים ואסתטיים, כדי לתת לעיר מראה נאה ומושך. התכנון היה עם צירי אורך ורוחב הנותנים ביחד עם מבנים אטרקטיביים, תחושה עירונית רב שכבתית: הנריק קלם, הארכיטקט של חצר ההטמן, עיצב את הכיכר כך שהכנסייה ניצבת לאורך הציר הראשי, והפונדק ובית החולים ניצבים לאורך הצירים הצדיים.
בחזיתות הצפונית והמזרחית של השוק, תוכננו מבני מגורים מעץ שחזיתותיהם כלפי הרחוב נשמרו היטב. נתיבו של רחוב Bernardńska, יוצא מחזיתו הדרומית של השוק ומכוון ישירות לצוהר השער של מנזר הבנדיקטינים שנבנה בתקופה קצת יותר מאוחרת מן הכיכר. רחוב Złota מוביל מהחזית המערבית של השוק. מטרת בנייתה של הכיכר הייתה בעיקר ייצוגית ולא מסחרית.
באותו הזמן שבראניצקי שיקם את טיקוצ'ין, סטניסלאב לז'ינסקי הוביל את שיקומה של Nancy ופסלו של לואי ה – 15הוצב בכיכר המלכותית של Nancy . השקת הכיכר נעשתה ברוב עם, פאר והדר וההד הרחוק של אירוע זה, הנו פסלו של סטפן צ'רניצ'קי (1599-1665) שעיצובו הסתיים בשנת 1763. זהו אחד מן הפסלים החילוניים הראשונים בפולין והדוגמא הראשונה לפסל שייעודו להיות מוצב בכיכר. יאן קלמנס בראניצקי נינו של צ'רניצ'קי, בנה את הפסל לכבוד סבא רבא סטפן צ'רניצ'קי – גיבור המלחמות כנגד פשיטות השוודים ומי שעצר את השוודים. זהו מקרה יחיד במינו ברפובליקה הפולנית בעת ההיא.
בניית הפסל נמשכה שנתיים (1761-1763) והחומר הוא אבן גיר שידלוביץ'. הדיוקן סופק ע'י המזמין. פרטי הלבוש, הנשק ותחושת הכוח שהפסל מעביר נעשו בדיוק מדהים. דמות ההטמן עוצבה בצורה דינמית כשיד ימין מחזיקה מוט המכוון להתקפה. בצדי המסד, ישנן כתובות לכבוד צ'רניצ'קי ויוזם הפסל.
במקור, הפסל עמד קרוב יותר לכנסייה אולם במאה ה – 19, הוזז למקומו הנוכחי. האירועים שהביאו למסירתה של טיקוצ'ין לצ'רניצקי, העברתה למשפחת בראניצקי ושיקומה בסגנון הבארוק, מתוארים בספר: The war Goddess's times and Tykocin –The Jewel of the Baroque.

כנסיית טריניטי הקדושה
הכנסייה נבנתה בשנת 1742 – 1750. המעצב היה הנריק קלם. בשני צדי החזית מתנוססים מגדלים שגגותיהם מצופים בגיליונות נחושת וכל אחד מהם מחובר לחלק המרכזי של הכנסייה בשלוש קשתות.במגדל הימני ישנו שעון בכל אחד מארבעת צדדיו. בכל אחד מן המגדלים ישנם ארבעה חלונות.כל חזית מבנה הכנסייה נראה כמו זוג ידיים הרוצות לחבק ולקרב כל אחד אליה. אורך הכנסייה עצמה הוא 45 מ' ורוחבה 25 מ'. המרחב בין המגדלים מגיע ל – 50 מ'. הצבע השליט הוא לבן שהיה הצבע השליט בתקופת הבארוק.

ההוספיס
אחד מן המונומנטים המעניינים ביותר בעיר הוא ההוספיס. ההוספיס נבנה בשנים 1633-36 עבור 12 ותיקי מלחמה. זה היה הבניין השלישי מסוגו ברפובליקה הפולנית (והראשון שנבנה ע'י גורם פרטי) אחרי ההוספיס שבנה המלך סטפן באטורי בורשה וטרצ'טימירוב בליטא.
ההוספיס ממוקם בפינה הצפון-מזרחית של השוק ליד גדת הנהר במקום שבו עמד לפנים ארמון. לפונדק יש גם תפקיד הגנתי אותו מילא בזמן פלישת השוודים. היו שני צריחים עגולים בפינות בחלק הפונה אל הנהר.
שטח קרקע ההוספיס = 50 * 45 מ' ומידותיו החיצוניות של המבנה = 38 * 34 מ'. בנוי לבני מלט ומטויח מסוידות. הגג עשוי בצורת גמלון ומכוסה ברעפים קרמיקה. צורתו מרובעת והכניסה היא בתוך פינה מקוטעת בצד הדרום מזרחי.
בתוך ההוספיס ישנם חדרי מגורים, חדרי אחסון וקפלה שצידה המזרחי מוגבה. מעל לכניסה, היה לוח זיכרון להנצחת היזם של הפונדק - כריסטוף ווייסיולובסקי. הכספים לתחזוקת המקום הגיעו מהבעלים של טיקוצ'ין ומניהול הדיור שנעשה ע'י ההטמן. ההוספיס היה בחסות הכוח המלכותי. לא כל אחד היה יכול להתגורר שם. הדייר היה צריך להיות קצין, אציל ובעל יכולת תשלום לרווחת ההוספיס והכנסייה.
בזמן מלחמות השוודים, נגרם נזק לבניין והשיקום נעשה בצורה שטחית וכך בסוף המאה ה – 17, מצבו של הבניין לא הי המשופר. במחצית השניה של המאה ה – 18, הבניין סבל גם באחת מן הדלקות שפרצו בעיר. בתקופת הבארוק בעיר, הבניין שופץ והמגדלים שהיו בפינותיו הוסרו ובמקומם נבנו קשתות ורעפים.
לאורך השנים, ההוספיס של טיקוצ'ין לא שינה את תפקידו ובמלחמת העולם הראשונה, עדיין השתכנו בו וותיקי הצבא. במשך 300 שנה, התארחו בהוספיס פולנים לבושים מדים כשהם מביאים עמם זיכרונות של ניצחונות, כישלונות, ייאוש ואכזבות.בתקופת מלחמות הפנים, ההוספיס שימש למגורים לאנשים עניים ובזמן הכיבוש הגרמני, הוא שימש כבית כלא צבאי.
כיום ההוספיס משמש כמלון ומסעדה.

בית החולים
בפינה הדרום מזרחית של השוק, היה בית החולים. בית החולים נוסד בשנת 1755 עבור זקנים ונכים. תשריט הבניין מלבני, עשוי לבנים וחד קומתי. הבניין השתלב באופן הרמוני עם כל המבנים שבכיכר.

המבצר שבתהליכי שיקום
בכדי להגיע למבצר הנמצא כיום בתהליכי שיקום, נצטרך לעבור את הגשר שמעל לנהר Narew ושם מערבית לדרך ממוקם המבצר. המבצר נמצא במקום מאז ימי הביניים המוקדמים. אז היה במקום המבצר רב העוצמה ביותר בפולין של .Gasztolds לאחר מכן, המלך זיגמונט אוגוסט אחרון השושלת היגלונית, שמאז 1548 היה המלך של פולין ונסיכות ליטא הגדולה, החליט לבנות את המבצר הראשון שממלא כמה תפקידים: מגורים, אחסון ומבצר.
האצילים הפולנים והליטאים ראו במבצר ושמרו עליו כמוקד רב עוצמה שמטרתו לחזק את הכוח המלכותי.
מיקומה של טיקוצ'ין באותו זמן במרכז הרפובליקה של שתי הממלכות, אפשר שגור של ארטילריה ממנה להגנת גבולות הממלכה.
עם איחוד לובלין בשנת 1569, טיקוצ'ין ומחוז פודוליה, הפכו לגבולות הכתר הפולני. היגלונים, רצו בקשר קרוב בין שני המחוזות ותפקידה של טיקוצ'ין היה להיות הגשר בין הכתר הפולני ונסיכות ליטא הגדולה.
אדריכל ומנהל פרויקט המבצר היה ההולנדי ג'וב פרייטפוס וההשקעה החלה בשנת 1550. המלך זיגמונט אוגוסט פיקח בעצמו על העבודות במבצר עד סוף ימיו. עיקר עבודות השטח והבנייה של המבצר התרחשו בשנים 1567-9 ועם סיומו, המלך הורה להעביר אליו תותחים מוילנה. העבודות המשיכו במבצר גם לאחר מותו של זיגמונט אוגוסט.
המבצר הזה היה הגדול ביותר בפולין האתנית. גודלו היה פי ארבעה מאשר המצודות והמבצרים שהיו בפולין. הוא נבנה על המקום הגבוה ביותר בשטח.
צורתו של המבצר הגותי-רנסאנסי היה כמעין מקבילית שגודל צירה האורכי היה, 75 מ' ושהקיפה במערכת קירות כפולה חצר פנימית גדולה ובכל אחד מארבעת פינותיה, מגדלים מעוגלים.הכניסה למבצר הייתה מצדו הדרום מערבי של המבנה והמגורים העיקריים, היו לאורך החומה לכיוון דרום מזרח.
הביצורים נבנו בתחילת המאה ה – 18 וכתוצאה מגודלם ורוחבם, הם הגיעו עד למרחק של 300 מ' מהעיר. הדרך עוברת בקרבת הסוללה ובמרחק של כמה עשרות מטרים מן המצודה המזרחית כך שניתן היה להגן ולשמור עליה, בכוח צבאי קטן יחסית.
המבצר היה רחוק יחסית מהעיר ובכוחו היה לשמור יותר על הנהר מאשר על העיר. אחזקת המבצר הייתה בלתי תלויה בעיר ויחידות התפעול שבו, ספקו את צרכיו במשך תקופה ארוכה ולצוות גדול.
במחסני הנשק של טיקוצ'ין נאגרו תוך זמן קצר, כמות גדולה של תותחים ותחמושת. ברישום משנת 1579 נמצאו שם בין שאר כלי הנשק: 132תותחים גדולים ו - 204 תותחים קטנים. הרישום הזה הוא תוצאה רק של המלחמה עם המוסקוביטים. בתקופתו של המלך סטפן באטורי, היו שם קצת יותר כלי נשק – 500 תותחים.
פה היה מחסן הנשק המלכותי הגדול ביותר במשך שתי מאות, המבצר השתתף באירועים צבאים והיסטוריים רבים. במשך הזמן, המבצר הלך ונחרב וחומרים ממנו נלקחו לבניינים חדשים ולסלילת כביש חדש ל Knyszyn.

מנזר ברנרד
רחוב Bernardyńska מוביל מחזיתו הדרומית של השוק (כשנעמוד עם הפנים לפסל, הרחוב נמצא מצד שמאל, ניצב לכיכר.) פונה שמאלה עד לשער המנזר. המנזר הוא מטיפוס בנייה של הבארוק המאוחר. הנזירים הברנרדינים הגיעו לטיקוצ'ין בשנת 1480 ואז הם הקימו את המנזר בגדה הימנית של נהר הNarew. היום ניתן למצוא שם שרידי יסודות. המנזר תפקד במקום זה עד לשנת 1768 אולם לאחר שהמבנה נחלש והיסודות התערערו כתוצאה מניקוז גרוע, הנזירים העבירו את המנזר לעיר עצמה. המנזר הישן הורד ושאריותיו עברו לשימוש בבניין החדש כדוגמת המבצר. בשנים 1771-91, הנזירים חיו בכל מיני מקומות בעיר ואז עברו לרחוב Klasztorna (ניצב לרחוב Bernardyńska) למבנה בעל 3 כנפיים שנבנה בשנת 1771. לאחר מותו של בראניצקי, התארכה העבודה ונמשכה והסתיימה בסוף 1791.
בכנף המזרחית של המנזר נבנתה הקפלה שהוחלפה בכנסייה קטנה בשנת 1837. המנזר חדל להתקיים כמנזר בשנת 1864 בפקודת הצאר לאחר דיכוי המרד בינואר באותה שנה והבניין הפך לרכוש פרטי.
כיום הבניין שייך לרשות של Łomża ובו בית מחסה.
שני אובייקטים מסוף המאה ה – 16, נשמרו מתקופת המנזר: האחד הוא Pasion of Christ, מתנה שניתנה לרופא חצר המלוכה והנשמר היום בחדר האוכל של המנזר.
השני הוא שריד יקר ערך מעץ - הצלב הקדוש ובתוכו שרידי הקדושים. השריד הזה מוחזק היום בכנסיית סנט. טריניטי בטיקוצ'ין.

ארמון הכלכל ופסל הנשר הלבן
אם נלך מזרחית לכנסייה, לאורך רחוב Listopada 11 (נמשיך מאחורי הכנסייה ישר ברחוב.), ניכנס לרובע החדש שנוצר כתוצאה מהרפורמה החקלאית שהייתה בשנת 1559 ושהפכה שטחי חקלאות לשטחי בניה.
שתי אנדרטאות ידועות של טיקוצ'ין מצויות כאן: האחת ארמון הכלכל והשנייה, פסל הנשר הלבן.
מה שהיה פעם "מגורי המנהל הכלכלי " לפרויקטים הכלכלים שהיו קשורים לנהר הנרב, משמש היום כמועדון התרבותי של טיקוצ'ין, נבנה במחצית המאה ה – 18 במה שהייתה פעם חצרו של המלך אוגוסט זיגמונט. בזמנים הללו, היה נמל על נהר הנרב וממנו שטו הסחורות לאורך הNarew עד שפכו לוויסטולה ומשם דרך הWistuła עד גדנסק.
על גדת הנהר, היו אסמים ומחסנים לאחסון סחורות ושם גם היה מקום מושבו, של מנהל הרכוש של טיקוצ'ין ומרכז מסחר.
ליד הארמון היו מבני חוה ובית כלא – Turma שאינו קיים היום.
בשכנות לארמון, ישנו פסל הנשר הלבן שמנציח את תקומתה של פולין העצמאית בשנת 1918 כמו את ייסוד מסדר הנשר הלבן" שהוא המענק החשוב ביותר בפולין, במבצר טיקוצ'ין בשנת 1705.
הפסל עשוי ברונזה ומוצב על עמוד בנוי אבנים והוא מייצג את הנשר המוכתר המתכונן לעוף.

בתי דירות משותפים
בטיקוצ'ין נשמרו בתי דירות משותפים בנויים ומבני אחוזה מעץ. מבנים כאלה אופייניים מאוד לעיירות קטנות בגבול המזרחי של פולין. המעניינים שבהם נמצאים בחזית הצפונית של כיכר צ'רניצ'קי. גגותיהם מכוסים רעפים, פרוזדור קטן בכניסה, וחדרים גדולים לאורכם. במבואת העץ באחד הבתים שברובע היהודי ברחוב Kozia, ישנו מגן דוד משולב בקיר העץ. ברובע היהודי ניתן לראות מבני מגורים חד ודו-קומתיים מסוף המאה ה – 18 (ברחוב Kaczorowska העובר בצדו השמאלי של בית הכנסת דרכו נוסע האוטובוס, כשהוא נכנס למגרש החניה מאחורי בית הכנסת ) ותחילת המאה ה – 19(ברח' Pilsudski העובר בחזית בית המדרש וממשיך צפונה וכן ברחוב Złota העובר משמאל לכיכר צ'רניצקי חוצה את יובל ה Motława וממשיך כרחוב Pilsudski )ברחוב Złota בערך מול פסלו של צ'רניצ'קי, ישנו בית מפואר שמשני צדי חזיתו, טבוע מגן דוד מאבן. אחד בכל צד. מספרים שהבית היה בית מגוריו של סוחר יהודי עשיר, שעסק במסחר יינות ותבואה

אחוזת הקבר של משפחת Gloger
בצדה המזרחי של העיר כאשר ממשיכים מזרחה ברחוב שמאחורי כנסיית טריניטי ישנו בית עלמין רומני-גותי ובו אחוזת קבר גותית של משפחת Gloger. המשפחה באה מ Jeżewo הסמוכה ויש לה חשיבות בהיסטוריה האזורית. הידוע שבהם הוא זיגמונט חוקר אתנוגרפיה ייחודי והיו'ר הראשון של חברת התיירות הפולנית. בבית העלמין ישנה גם קפלה מסוף המאה ה – 19 שנוסדה ע'י החוואי יוזף קוטלובסקי שעליו אמרו כי מצא כד מלא זהב ליד המבצר מתקופת ימי הביניים.
עם הזהב הזה קוטלובסקי גם פיתח את חוותו וגם כנוצרי דתי וכמאמין, בנה את הקפלה וצלב עץ בחצרה.

המבצר
כ 3 ק'מ לפני טיקוצ'ין ממערב לכביש המוביל מ Jeżewo לטיקוצ'ין נוכל לראות שרידי מבצר מימי הביניים המוקדמים והנקרא טיקוצי'ן I. פה התפתחה התיישבות עד לסוף המאה ה – 13 לפני שנעה צפונה לכיוון נהר הNarew. כיום נותרו במקום רק שרידי ביצורים ציוריים.

יער לופוחובה

2006-12-14T08:10:00.000-08:00

JGuide TY LU ME 2S

מרחבת החניה הנמצאת בגב בית הכנסת, נוסעים עד רחוב Kozia , ממשיכים ופונים ימינה לרחוב Holendry . נוסעים בו עד בית העלמין היהודי ומשם ממשיכים לנסוע כ 15 ק'מ בדרך העפר היוצאת מן העיירה בכיוון דר'-מע' ונכנסים ליער המשתרע משני צידי הדרך. ממשיכים לנסוע ביער עד שמגיעים למזלג דרכים עם הדרך הראשית, שממנו יוצאת דרך לתוך היער בכיוון ימין. בפינת מפגש הדרכים, ישנו שלט בעברית האומר שהמבקר נכנס לבית עלמין.
המבקר ימשיך ללכת בדרך בתוך היער עד שיגיע למזלג דרכים נוסף, ושם יבחר בדרך השמאלית וילך בה עד שיגיע לבור הראשון ולידו כמה מצבות. הבור השני נמצא באותו השטח מצד שמאל והבור השלישי, נמצא מצד ימין במרחק של כמה עשרות מטרים. הבורות מגודרים בגדרות מתכת בצבע תכלת.

סיפור המעשה
לפי הסעיף הסמוי בחוזה שבין שר החוץ הגרמני ריבנטרופ לבין שר החוץ הרוסי מולוטוב, אשר נחתם
ב 23.8.1939, רוסיה וגרמניה אמורות לחלק ביניהן את פולין הכבושה לשטחי חסות אם וכאשר תפרוץ מלחמה.
גבול שטחי החסות עובר לאורך נהר הנרב ובהמשכו נהר הבוג. שטחי החסות של בריה'מ נמצאים ממזרח לנהרות, ושטחי החסות של גרמניה, ממערב להן.
טיקוצ'ין או טיקטין בפי היהודים, שוכנת על גדת נהר הנרב המזרחית ולפי ההסכם, הייתה אמורה להיות שטח חסות רוסי.
המלחמה פרצה ב 1.9.1939, ותוך ימים מועטים, הגרמנים פלשו לטיקוצ'ין בלי להתחשב בסעיפי הסכם ריבנטרופ-מולטוב.
ע'פ ספרו של אברהם קפיצה בן העיירה "נער צעיר משיח עם המוות".
ראשית הגרמנים אספו את כל הגברים של העיירה יהודים ופולנים כאחד, וכלאו אותם במשך 3 ימים בכנסיה ללא אוכל ומים. בהמשך, בזזו והרסו עסקים יהודים ופגעו ביהודים פגיעות גופניות כשבריוני העיירה הפולנים, ממשיכים את המלאכה.
רק לאחר 6 שבועות, נסוגו הגרמנים והרוסים נכנסו לעיירה בהתאם להסכם. השלטון הרוסי בעיירה נמשך קרוב לשנתיים, עד פלישת גרמניה לשטחי ברית המועצות.
בסוף יוני 1941, הגיעה כתת חיילים גרמנים כחיל מצב לטיקוצי'ן והם היוו כיסוי הולם להתפרצויות אנטישמיות בעיירה.

באחד הלילות, נרצחה כל משפחת אוספוביץ', כ 20 נפשות ע'י בעל חוב שסירב להחזיר את חובו למשפחה והתעלמות הגרמנים מן המעשה, הייתה בבחינת התרת דם היהודים. בעיר החלו להתגלגל שמועות שהופצו ע'י תושבי העיירה הפולנים כי ביער לופוחובה הסמוך, נחפרים שלושה בורות ענק כקברי אחים. הבהלה הייתה רבה, אולם האופטמיסטים ניסו להרגיע והזכירו ליהודי העיירה, כי לא מכבר נמסרה להם הזמנה גדולה של ייצור מגפיים עבור הצבא הגרמני והבורות נועדו בודאי להסתרת דלק וטנקים של הצבא הגרמני.
ויטק קטשינסקי, בנו הצעיר של קצב העיירה הפולני שהכיר היטב את היהודים וידע לדבר בשפתם שפת היידיש, הלשין לגרמנים כי היהודים שיתפו פעולה עם הרוסים וכראיה לעדותו, צירף חתימתם של כמה עשרות פולנים. הגרמנים הסתפקו בעדויות אלו והחליטו על כריית הבורות.
ביום ראשון ה – 24.8.41 בשעה שש בערב, הסתובב הכרוז יבלונסקי בעיר והכריז: "על כל יהודי טיקוצ'ין, אנשים, נשים וטף, פרט לחולים ובעלי מום, להתייצב מחר ה - 25 באוגוסט, בשעה שש בבוקר בכיכר השוק". הפחד והחרדה מילאו את כל הלבבות והתושבים נזכרו בבורות ביער. ראשי הקהילה, הרב אבאל'ה ור' שמואל השוחט, ניסו להרגיע את הקהל ולהזכיר להם שהצבא הגרמני כפי שהכירו אותו בעבר, הוא צבא ממושמע, לא פרוע ואין מקום לדאגה.למחרת בבוקר, נראו עשרות משפחות נוהרות אל כיכר השוק ולמרות שהעונה הייתה קיץ, האנשים לבשו שכבות רבות של בגדים ובגדי חורף חמים, שמא לא יחזרו הביתה עד לבוא החורף. בידם החזיקו צרורות וחפצים לשעת צורך.
בשש בבוקר הכיכר המתה מאנשים. בקצה הרחבה הועמד שולחן ולידו רשמו ז'נדרמים פולנים ושלושה חיילים גרמנים את שמות המתייצבים. בשעה שמונה, החל המיון לשלוש קבוצות: בעלי מלאכה, בני נוער וצעירים וקשישים. עם סיום המיון, הופיעו שבע משאיות מלאות באנשי גסטאפו. הם קפצו מן המשאיות כשהם אוחזים במכונות ירייה והקיפו את הכיכר. תהליך הסלקציה נמשך וכל הגברים הכשירים להליכה הצטוו לעמוד בצד אחד וכל הנשים, הילדים והזקנים בצד שני. כולם סודרו בארבעה טורים. הגברים סודרו לפי הגובה ובראש צעדו גבוהי הקומה. אחריהם הכליזמרים ובהם דניאל דויטש החייט המחצצר, שמלקע סוקולוביץ' המתופף ואלי קבקע הכנר. לפי פקודות קציני הגסטאפו, היה עליהם לנגן את "התקווה". המצעד כוון ליער לופחובה וכל מי שפיגר, הוכה באכזריות. אורך הטור הגיע ל 1 קילומטר ולבסוף הגיעו המעונים לכפר זאבאד שבקרבת היער, ושם נכלאו בביה"ס המקומי. כמנהג ההטעיה של הגרמנים, נאמר ליהודים ולז'נדרמים הפולנים שהיהודים יועברו משם לגטו צ'רבוני-ברו. באותה העת, הסתיימה העמסתם של הנשים, הילדים, הזקנים והחולים על המשאיות, והן עשו את דרכן לכיוון יער לופוחובה אל 3 הבורות שנחפרו מבעוד מועד. בורות שאורכם 12 מ', רוחבם 4 מ' ועומקם 5 מ'. כל נוסעי המשאיות הושלכו אל הבור הראשון והחיילים הגרמנים שעמדו על שפת הבור, ירו וקצרו אותם למוות.כל 10 דקות הגיעה משאית נוספת מלאה ביהודים והמחזה המחריד חזר על עצמו, איש לא יכול היה להימלט. בערב כוסו בורות הרצח באדמה ע'י איכרים פולנים. הגרמנים שהשגיחו על מלאכת טשטוש הראיות, אמרו להם שאלה גופות של חללי מלחמה, אך לא הצליחו לכסות על האמת. עוד שעות לאחר הרצח, האדמה המשיכה לנוע ולזוע בלא מנוחה וקולות הנרצחים זעקו מתחת לפני האדמה.באותו היום ה – 25.8.41, נטבחו 1700 מיהודי טיקוצ'ין. למחרת ביום ה – 26.8.41, עברו הגרמנים בליווי ז'נדרמים פולנים מבית לבית ברובע היהודי, הוציאו את כל הנשים, הזקנים והחולים שלא התייצבו ביום הראשון וריכזו אותם בכיכר השוק, למעלה משבע מאות נפש. הגרמנים העמיסו אותם על משאיות, הובילו גם אותם ליער לופחובה והמחזה חזר על עצמו. היהודים הושלכו לתוך הבור השני כשהגרמנים אוחזים במכונות ירייה, קוצרים אותם למוות ולאחר זמן, הפולנים מכסים בעפר את הבור השני וכך ב 26 באוגוסט 41, קהילת טיקוצ'ין עתיקת היומין הושמדה באכזריות ע'י הצורר הנאצי. אלה שהצליחו להימלט לנפשם, נתפסו לאחר מכן והובלו לבור השלישי.
מעטים היהודים ששרדו והצליחו להימלט מהגורל האכזר של קהילת יהודי טיקוצ'ין.